בעז"ה.
את שלמותו של לב
איש אינו יכול להפריד.
- - -
יישות נשמתי
נשמרה תחת כרית הלב
במיטה של פחדים,
בשבילֵי הרים אבדתי
כשבידי מפה של חששות.
בין רצון ליכולת
נשארתי אני, כמהה לעולם אחר.
אחרי שיחה עצמית
חידשתי את החוט העדין, שנפגע.
בין שלמות לשלמות
נזכרתי בנוכחותך
[את שלמותו של הלב קרעתי
כדי לגעת בתוכך]
[*בעקבות.]
תגובות
עמוק, וגבוה.
זה שיא המהמם, אבל גם לפעמים מרוב ביטויים, מטאפרות, וכאלה, כבר קשה להתייחס לתוכן, מבינה?
אם לא, באישי.
אוהבת =]
אני מצטרפת לאבי'ה. זה גבוה ממש.
אבל אני חושבת על זה דווקא לכיוון החיובי.
האמת היא שלקחו לי כמה ימים לעכל את השיר,
אבל זה היה ממש מדהים.
תותחיה אחת.