[*ופתאום]

פורסם בתאריך י"ב בטבת תשס"ט, 8.1.2009

ופתאום, מתוך העלטה
נרעדה הקליפה.
והחלו עולים סדקים-סדקים,
ונבקעה.

ומתוך הקליפה צף-עולה מעין רגשות.
שנאה ואהבה פורצים שלוחה
מתוך מעין הקנאה.
צף העצב על דמעות השמחה.
אך הנה התוגה פושטת בכל
ובריכת געגועים נדחקת לפינה.
כי צר המקום,
ועייפה הנערה.
והנה צפה, סגולה, השלווה.
ושוחה, מחפשת, מתאמצת,
ואיננה מוצאת.
ולתוך מעין הדמעות
נפלה התמימה,
וטובעת.

 

מוקדש.

תגובות

י"ב בטבת תשס"ט, 23:54
אני קוראת כל פעם מחדש ושוב מוצאת שורה אחרת י חילא דמשכנא י

שלא ראיתי עדיין עד כמה היא יפה...

י"ג בטבת תשס"ט, 14:17
מאוד יפה! י אלעד י

חותך לעומק.

אהבתי את המהלך, למרות שכדאי למצוא מילים חלופיות לכמה מה"הנה".

שאלה: מה ההבדל בין קטע לשירה? זה דוגמא לשיר שלענ"ד הוא קרוב יותר לקטע

י"ט בטבת תשס"ט, 17:18
. י בלק אאוט י    הודעה אחרונה
מויש(אין לי כח לכתוב את כל הכיוי)-תודה רבה... ותודה גם שאת כל פעם קוראת את הדברים שלי!

אלעדי- יש רק הנה אחד...

וזה שירה כי זה יושב לי טוב בתור שיר, אפילו שאין מבנה.
ותודה!!