אבודה.

פורסם בתאריך ט"ו בטבת תשס"ט, 11.1.2009

מטפסת

עולה

מנצחת

כמעט.

 

נופלת.

 

מחפשת להיאחז

בחבל התקווה

ומאבדת קשר עין

איתו.

 

שוכחת לרגע

אותך.

אוספת את שבבי

האמונה. המעטים

שנותרו בך.

 

מפזרת אותם על הארץ

כאומרת 'אינכם נחוצים עוד'

מפוזרת.

מוחקת אותם

מוחקת אותך.

 

ושוב, למטה.

מותשת, עייפה.

קצת מיואשת

קצת יותר מקצת.

 

להתחיל לטפס שוב

בין מרחבי התהייה - תעייה

אל פסגת ההבנה

אמונה.

תגובות

ט"ו בטבת תשס"ט, 17:46
אורית.. |נושך שפתיים בכאב| י מילים נסתרות. י

להתחיל לטפס שוב

בין מרחבי התהייה - תעייה

אל פסגת ההבנה

אמונה.
למעלה יהיה לך טוב,
את צריכה להתחיל לטפס. את תצליחי.
גם אחרי שנופלים- הקב"ה משאיר כוחות שנוכל לקום.
[כי שבע יפול צדיק - וקם]
מדהימה שלי, המון זמן לא דיברנו..
אני מחכה לזה בקוצר רוח, לשיחה אמיתית..
שאוכל לשמוע ה-כל.

אני אוהבת אותך.

ט"ו בטבת תשס"ט, 19:05
מרגש, עם סוף מעודד.. י אלעד י
לא יודע אם זה בא במכוון, אבל שימי לב שלקראת הסוף המשפטים מתרחבים והקטיעות ששמה מעצור אחרי כל מילה נפתחת ומשתחררת.
ט"ו בטבת תשס"ט, 21:18
שירך מעניין מאד. י אהובה קליין י

אך, ככל  שתתחזקי באמונה בקב"ה-  תראי פלאי פלאים.

אין יאוש בעולם.

עלי והצליחי בכל  דרכייך.

ט"ז בטבת תשס"ט, 19:50
תודה רבה. מלכה, ש"א. י קלמנטינה י
ט"ז בטבת תשס"ט, 19:53
אוקיי, ישלי עלזה חפירה. י -חותרת- י

מטפסת

עולה

מנצחת

כמעט.

 

נופלת.

 

אם טיפסת, ועלית. ובאמת הגעת למקום כלשהו, את לא יכולה ליפול ממנו סתם ככה, באמונה, זה לא כמו בחיים ממש. את מגיעה, וזה הופך למדרגה בנפש [אהממ..] ואז כשזה הופך לשגרה, ויש בעיה חדשה, את חושבת שאת נופלת, אבל את לא.

 

מחפשת להיאחז

בחבל התקווה

ומאבדת קשר עין

איתו.

 

ואם איבדת? אז מתייאשים? כ"כ מהר? אופייני לך?

 

שוכחת לרגע

אותך.

אוספת את שבבי

האמונה. המעטים

שנותרו בך.

 

שנותרו בך? האמונה נמצאת בו? אצלו? לא, האמונה אצלנו. אנחנו מאמינים. הוא מאמין בנו, אבל נראלי שזה לא מה שהתכוונת לומר..

[או שכן? בכ"מ, תמוהה..]

 

מפזרת אותם על הארץ

כאומרת 'אינכם נחוצים עוד'

מפוזרת.

מוחקת אותם

מוחקת אותך.

 

הוא אצלך שם בפנים, אי אפשר למחוק. גם לא בלילה, לא במוות, בשומקום. הוא חלק ממך. את יכולה להדחיק, לברוח, אבל הוא שם. רק שם.

 

ושוב, למטה.

מותשת, עייפה.

קצת מיואשת

קצת יותר מקצת.

 

מיואשת? הלוו, אורית! בוקקרר!! אין שום ייאוש בעולם, מכירה?
היו כאלה במצבים יותר גרועים משלך, ויצאו משם כמו גדולים. טיפה אמונה בעצמך, והרבה אמונה בו. ואם אין, תרכשי לך בסופר הקרוב..

 

להתחיל לטפס שוב

בין מרחבי התהייה - תעייה

אל פסגת ההבנה

אמונה.

 

בתקווה לכולנו, לאמונה אמיתית.
בהצלחה בכל נשמה, פה..

ט"ז בטבת תשס"ט, 20:23
אני מאמינה שאפשר ליפול.עד שאני מאמינה במשהו. י קלמנטינה י
אולי צריך לדבר.
תודה.
ט"ז בטבת תשס"ט, 20:33
אם נפלת, י -חותרת- י
סימן שלא באמת היית שם.
כי כשאת שם, זה הופך לחלק ממך.
אם נפלת, לא היה לך מאיפה ליפול.

זה חופר.
ט"ז בטבת תשס"ט, 22:51
אם היו נותנים לי לנחש היתי יודעת שזו את. י שרית... י

אוריתוש,

זה פשוט את.

מתה על המלחמה הבלתי פוסקת שלך..

י"ז בטבת תשס"ט, 22:06
כתוב יפה י משה י    הודעה אחרונה
אצל יושב מרומים מנקדים גם על מעשים, לא רק על תוצאות.