מבטה האפל
נפגש בקרן אור
שמנסה לחדור.
חיוך
שרוצה לגעת..
היא עוצמת את עיניה
בחוזקה
ממאנת לשמוח
מנתקת את עצמה
מעצמה.
מחייה.
קולה השקט
הלא נשמע
ממלמל בדרך קבע
איזו תפילה.
רק אליו היא יודעת לדבר
רק הוא יקבל אותה
כמו שהיא.
לא ידרוש, או יבקש
פשוט יחבק,
הבת הקדושה שלו.
הקדושה המעונה.
הלא מובנת.
האם זה מבט עיניה
השלהבת הכבויה שבהם
שמושכת אותי לקום,
להבעיר בה,
שמחה.
אך איני ניגשת
נשארת מרחוק
מחפשת עוד ניצוץ חיים,
שמחה.
לשווא.
הוא כבוי בה
זה מכבר
ממאן להידלק.
הפתיל שרוף
כאילו נדלק
עד ששטף דמעות כיבה אותו
באכזריות.
וממתי פתיל רטוב יכול להידלק?
תגובות
על מי זה??
(למרות שכשקראתי אתזה חשבתי על מישי,אבל לא נראלי...)
[זה לא באמת סודי, סתם מטעם לה"ר..]
תחכי שהפתיל יתייבש :)
פתיל רטוב לא יכול להידלק,מציאותית.
מטאפורית הוא יכול גם יכול.
היא רק צריכה לרצות.
מדהימה את.