חייה של אם

מאת
טליע
פורסם בתאריך י"ז בטבת תשס"ט, 13.1.2009

החיים שלה,

זה הנפש שלי.

החיוכים שלה,

זה הכל בשבילי.

 

אם היא בוכה,

אז אני שותקת.

אם  היא שמחה,

אז אני צוחקת.

 

אם היא לבד,

אז אני איתה.

אם היא ישנה,

אז אני לידה.

 

עם קשר כזה,

הכל יכול להיות.

קשר כזה,

מעלה תהיות.

 

אבל אם היא תלך?

ואני לא איתה?

מה תעשה,

אם בלי ביתה?

תגובות

י"ח בטבת תשס"ט, 22:23
וואו... י אדרת י

בס"ד

מקסים, מרגש ומיוחד.
אבל, למה "כשהיא בוכה אני שותקת"?
אולי כשהיא בוכה היא זקוקה ליד מחבקת?...
אהבתי.

י"ט בטבת תשס"ט, 23:06
אתם פשוט הורגים אותי.. י טליע י
י"ט בטבת תשס"ט, 11:54
זה בדיוק מה שאני חשבתי[כמו אדרת] י שירושקי י
בעיקרון,ישלך אחלה של כתיבה!!
שכוייח!!
י"ט בטבת תשס"ט, 13:54
יפה... י יורבית י
אבל: "אם קשר כזה, הכל יכול להיות."

זה לא אמור להיות "עם"?

י"ט בטבת תשס"ט, 16:24
אז ככה י טליע י

בס"ד

יורב...זה משחק מילים....

ותודה על התגובות!!!(מחשב)

 

י"ט בטבת תשס"ט, 16:37
אני מסכימה גם עם יורב. י שירושקי י
זה נראה שגיאה, ולא הבנתי את המשחק מילים..
ולגבי מה שהערנו[אני ואדרת]עכשיו שחושבים עלזה בעומק,צריך לשנות אתזה!
אבל זה מהמם!!
כ' בטבת תשס"ט, 11:45
הנה..לכל אלה שחסמו לי את השוונג... י טליע י    הודעה אחרונה

בס"ד

תקנתי לכם..אזז אם יש עוד הערותת