אמונה ואני

אמונה ואני,

חברות טובות.

גם רבות,

וגם אוהבות.

לעולם לא נפרדנו,

ולעולם לא נפרד.

גם כשקשה,

ומצב הרוח כבד.

חיים בלעדיה,

הם לא חיים.

תפל גם האוכל,

הוא כבר לא טעים.

אז למה?

למה היא הלכה?

נעלמה לי,

ברגע של חשכה.

עכשיו אין אמונה,

ואין גם חיים.

היא חסרה לי מאוד,

בלילות ובימים.

הקטע הזה מוקדש לטלי שייך-באהבה רבה