כמעט געגוע.

פורסם בתאריך כ"ב בטבת תשס"ט, 18.1.2009

יד מלטפת,
סטירה על פניי,
דמעת כאב
לבי עוד חי.

מבט מרגיע,
שפתיים נושכת,
ידי על עיניי 
שתיקה מתמשכת.

כתפיים חובקות,
קנאה לא נכרת.
הבכי נפרץ
לכאב מתמסרת.


בואי אמא,
חבקי ותרגיעי
לטפי בעינייך,
עד אליי תגיעי.

הבכי נפסק,
צלצול הסטירה מהדהד
אך למה כשכמו עכשיו,כמעט-
נעלם הרגש,
הגעגוע התאייד.

תגובות

כ"ב בטבת תשס"ט, 20:04
כ"כ הזדהיתי. י קלמנטינה י
בואי אמא,
חבקי ותרגיעי
לטפי בעינייך,
עד אליי תגיעי.
וואו.
כ"ב בטבת תשס"ט, 22:02
מרשים מאוד. י אלעד י

כדאי לתקן כמה שגיאות כתיב.

חבל לי שהסוף נגמר רע..עצוב :(

כ"ד בטבת תשס"ט, 16:13
איזה שגיאות? י בלק אאוט י
י"ז בתמוז תשס"ט, 20:59
*המילה כמעט י טריכו י
כ"ה בטבת תשס"ט, 07:43
נראה שיר על אמא אדמה שבעצם הכנסנו לעצמינו גול עצמי י אנונימי י
כ"ו בטבת תשס"ט, 21:41
תודה רבה. י בלק אאוט י

אלעדי-אשמח אם תפרט שגיאות, אני לא מצאתי. אניוואי, תודה על התגובה.

קלמנטינה-תודה, טוב לדעת שיש מזדהים!

ותורת אמת- טוב, יש לך טעות. זה לא שיר על אמא אדמה, אלא על אמא שטמונה באדמה.

שוב תודה לכולכם!

כ"ו בטבת תשס"ט, 23:22
מדהים!כרגיל אין לי מלים... י חילא דמשכנא י
י"ט באייר תש"ע, 17:53
מרגש מאד י אנונימי י    הודעה אחרונה