עורב מתקרב
מכיוון צפון,
הנמלים מתקדמות
בחיפוש אחר מזון,
מכוניות חונות,
אנשים שואפים,
ממשיכים להשתנות,
החיים יפים.
עוד אחד עובר,
חושב על העבר,
ההוא שם מדבר
על מה יקרה מחר,
הרוח מזיזה
את כל מה שחלש,
כל כך הרבה תזוזה,
כל כך הרבה חדש...
ורק האבנים
נשארות במקומן.
כאילו לשנים
אין משמעות של זמן.
שומרות על יציבות,
בין כל הבלאגן.
מראות חשיבות
של משהו מאוזן.
את סודות הבריאה,
נוצרות בקירבן.
אז מדוע אנו,
לא מבחינים באיכותן?
תגובות
שיר נחמד, קליל וקצבי, עם מסר ברור
מרענן לראות שיר כזה בין כל שירי הדיכאון והעומק :)
קצת חבל שעיקר השיר (האבנים והיחס אליהן) מופיע רק בסוף. אולי היה כדאי לרמז עליהן כבר בהתחלה.
החרוז האחרון בשיר ממש לא מוצלח, אבל אני מבין שהוא חיוני ונותן את המשמעות והפשר לשיר כולו. נסה למצוא לו תחליף שיתאים מבחינת המשקל.
בהצלחה בהמשך! אשמח לראות עוד יצירות שלך..
ברכות והצלחות.
האבנים שימשו ליעקוב אבינו 12 אבנים ככרית לשינה
כשקם הפכו לאחת
הפך יעקוב אבינו את האבנים למצבה
עדות שיש אלוקים במקום
עם נס כזה והרי זו רק אבנים
לכול שם יש מהוות