כשהייאוש בגד בתקווה

פורסם בתאריך כ"ו בטבת תשס"ט, 22.1.2009

בעז"ה.

משחק כדור בזכרונות נצחיים
החיש את שקיעת השמש
על בריאת תקוותי.
חידלון ששלט במעשיי
הכניעני.

פחדים רדומים של ימי בין ערביים
מצאו זעקתם בתוכי,
כאשר חומות שקרסו
פתחו פתח לבריחתם.
בתגובה - נאטמתי.

            -
וכשהייאוש בגד בתקווה
ראיתי בלי לפקוח את העיניים.

תגובות

כ"ז בטבת תשס"ט, 11:25
-- י קלמנטינה י
וכשהייאוש בגד בתקווה
ראיתי בלי לפקוח את העיניים.

ואו.
אחזור ב"נ.
אוהבת.
כ"ז בטבת תשס"ט, 14:26
עמוק. ויפה. י אלעד י

אני התרשמתי דווקא משפט אחר שלך:

"פחדים רדומים של ימי בין ערביים
מצאו זעקתם בתוכי,"

מילים שיריות שמתגלגלות בצורה חלקה על הלשון. כאילו התחלה של שיר חדש..

יפה.

כ"ט בטבת תשס"ט, 20:38
למילים נסתרות. י אהובה קליין י

השירה כתובה בחן רב,  דמויים יפים.

יישר כוח!

המשך של הצלחות- בדרך היצירה.

כ"ז בניסן תש"ע, 13:20
מעל ומעבר-מעל ומעבר! י חנן.לב י    הודעה אחרונה