נמאס להגיד שנמאס לי- לבכות בליל חורף סוער. נראה שהכל כרגיל מבחוץ- אך בפנים הכאב בי בוער. כולם לי רוצים לעזור לתת אהבה וגם חום, ואני מתחמקת בורחת רחוק למקום בו איש לא יזכור, אותי.
תגובות
ב' בשבט תשס"ט, 17:28
--יקלמנטינהי
גם כשקשה, ודי ואוף, אף פעם לא מתייאשים. [ויהיה מי שיקרא את התגובה שלי,ויגיד 'מישמדבר'. ואפילו אני,שמאמינה בזה בכל ליבי,לא מיישמת. מה שצריך זה כח רצון, והרבה. בטוח יש לך, את רק צריכה למצוא אותו.]
ב' בשבט תשס"ט, 22:50
שיר מביע הרבה רגש.יאהובה קלייןי
כתוב בחן רב.
ג' בשבט תשס"ט, 09:29
טו-אב...יילץי
שכוייח!!!
ג' בשבט תשס"ט, 17:17
מזדהה מאודיאנונימיי
אבל את לא חייבת שכולם יעזרו מותר גם להגיד להם שלא..
תגובות
[ויהיה מי שיקרא את התגובה שלי,ויגיד 'מישמדבר'.
ואפילו אני,שמאמינה בזה בכל ליבי,לא מיישמת.
מה שצריך זה כח רצון, והרבה.
בטוח יש לך, את רק צריכה למצוא אותו.]
מותר גם להגיד להם שלא..
לא חייבים לברוח רחוק
ריגש אותי מאוד
ממש הזדהתי
ריגש אותי מאוד
ממש הזדהתי