במקום בו הגבולות יתמלאו באפור
וכל מה שנמצא בין לבן ושחור
ישכב בצילו של ההיגיון.
מה שהיה סדק בקיר, יהפוך לחלון.
ביום בו המעשים יגברו על כוונות
וכל מה שריק, יתמלא במשאלות
כשנוכל לנצח הכל בחיוך,
האורות ימלאו את כל מה שחשוך.
והשחר יעלה, הרעש יהפוך זמני
כשנלמד לנוח אחד בצילו של השני,
חלומות ילדות ימצאו שביל ביניים
וחופש ימלא את העיניים, כשניפתח
הטבע יקבל משמעות אחרת.
ביום בו ניתן כמו שלקחנו
מילים טובות יביאו רוחות חדשות,
את שברי הזמן נשלח למרחקים
בין הרי השלג, יתגלו עמקים.
והשחר יעלה, הרעש יהפוך זמני
כשנלמד לנוח אחד בצילו של השני
חלומות ילדות ימצאו שביל ביניים
וחופש ימלא את העיניים, כשניפתח
הטבע יקבל משמעות אחרת.
במקום בו נלמד להתקבל על הדעת
מים נקיים יעלו על גדותיהם
אני בחרתי לקוות, עכשיו-
תורכם.
תגובות
כשנוכל לנצח הכל בחיוך,
האורות ימלאו את כל מה שחשוך.
וואו. מדהימה.
איזה כייף לקרוא שיר כזה
ממלא אותך באופטימיות!
הכתיבה שלך עלתה רמה!!!ווואו!!
אני באמת שמחה להכניס לפה קצת אופטימיות...רוב השירים שלי באמת לא כאלה...
אני מקווה שהאופטימיות אכן תישאר כאן כמה שיותר :-)
אני אוהבת את המשקל האחיד והלא אחיד בין הבתים השונים, את הדימויים ואת הדיאלוג עם הטבע ועם הקוראים.
האופטימיות בהחלט מקסימה! =)
ב"הצלחה!
תודה!
השיר הזה היה תענוג.
אופטימי במידות הטובות.
אחותי שמרי עליה!
אני בחרתי לאמץ גם:)