פוסעת בשדה שיבולים על אדמה יבשה
ופצעים על ראשה,
דמעות מתוכה זולגות,
והיא מלאת דאגות,
היא כבר לא מלטפת
רק שורפת ומחרפת..
אדמה מדממת,
מתמוטטת תחתיי
ולא נושמת,
שואלת עד מתי,
ימשך הכאב הזה להלום בתוכי,
יפסק הכאב הזה שמחליש את כוחי
בוגדנית כמו הים,
שקרנית כמו בני אדם
למשמע צעקותיי אוטמת אוזניים
ועוצמת עיניים
מסרבת להיות אמא אדמה
אם מסורה וחמה..
כבר אין שיבולים,
בלעת שמש, פרחים ועלים,
נשבעת לי אמא אדמה
והנה שוב את צורחת בשתיקות ודממה.
תגובות
תוכן השיר מעניין והדמויים נפלאים.
יישר כוח!
בס"ד
אין,אין עליך בעולם!!!
איזה שיר-את מהממת,
שנמשיך כולנו להנות ממך ומהשירים היפים שלך,
ממני,הזאתי מהישוב...