מסוגלת לאהוב.

שיא היפה..תסבירי לי מחר........

בס"ד

את כותבת יפה!

כתבת שרגשותיה אבדו.. אין כזה דבר שהיכולת לאהוב נאבדת..זה טבע האדם לאהוב.ולא נראלי שיש סיבה שבנאדם לא יאהב סתם, בטח יש איזה סיבה שגורמת לכך. הייתי ממליצה לך לא להמשיך להתחנן ליחס/אנושיות/הבנה הזה עוד, אלא לנסות להבין מה גורם לזה שאת כ"כ מנסה למצוא אותו אצל ההיא..

"מופתעת מעוצם ההבנה
נשאלתי
על ידי." את הבית הזה לא הבנתי..

מצטערת על החפירה..

אין מצב אחותי,

ביחוד קשר דם, כגודל הפוטנציאל הגדול לקשר שיכול להיות

כך מידת הפגיעה כשיש הפוך מזה..

עדין מאמינה..

[וכואב לך, רואים.]

בעזרתו יתברך נאמין באמת

אורית, שאלת הסיום שלך חזקה. ויש לי בשבילך תשובה ארוכה, אבל לא כאן המקום והזמן.

פעמים בקטע הרגשתי טיפה אבודה, שהמילים לא שרתו מספיק את מחשבה מאחוריהן. כנ"ל הפיסוק, לעיתים היה נראה תלוש ופחות קשור ולעיתים חסר במקומות חשובים.

ישנה סיבה מיוחדת ש"אל תלכי" הראשון קיבל מקף, והשני לא?

זה יפה מאד, בהצלחה רבה בהמשך יקרה.

אומרים אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו

א.כתיבה יפה מאד, המשיכי!!!

ב.לכל אלה שלא מאמינים שרגשות יכולים ללכת לאיבוד- תדעו לכם שזה כן קיים!!! (דוד בן יוסף כותב על עצמו- שהיתה לו תקופה, בה הוא לא היה מסוגל לחוש את רגש האהבה... חוצמזה -לי אישית היו תקופות כאלה...)

לפעמים זה מדהים איך רגשות עצומים נוהרים אלינו במהירות האור, ולפעמים- אנו מייחלים להם כ"כ, אך הם מחלחלים אלינו לאט לאט,

עושה רושם שאת שחוקה ממשהו!!! כלומר-שמשהו עבר עלייך, והשאיר בך חותמו!