(וכבר אין*)

פורסם בתאריך כ"ה בשבט תשס"ט, 19.2.2009


כמה טוב לשכוח
כמה טוב לשקוע
ביד סיגריה דלוקה וכאב
וקוץ אחד וסוד בלב.

מולי יש מזרק מרוקן מטיפות
כמוני מרוקן מעצמו בשביל לחיות
טיפת דם מבהיקה על העור
דמעה אחת משתקפת באור

ענני רעל מתאספים סביבי
ענני שכחה, שלא לדעת מי אני
זיכרון מעורפל של מבט מאוכזב
חשיכה אופפת וכבר אין---

תגובות

כ"ו בשבט תשס"ט, 00:57
כל כך כואב. י אנונימי י

תיאור אמיתי ונוגע של מציאות שקיימת ואסור להתעלם ממנה.

מדהים ושורף.

[פרת משה רבינו..]

ל' בשבט תשס"ט, 18:44
תודה. י אבק שריפה י
כ"ח בשבט תשס"ט, 09:48
באמת עצוב י אנונימי י
ד' בתמוז תשס"ט, 13:20
אח.... י טריכו י    הודעה אחרונה