שִׁקּוּף קַל שֶׁנַּעֲשָׂה-
אוֹנוֹמַטוֹפֶיאָה קְלִּילָה לְנֶּפֶשׁ
אֲשֶׁר מָצְאָה לָהּ קֶבֶר בְּעָבָר,
מֵחַפַה עַל שְׁתִיקוֹת
שֶׁנֶּחְתְּמוּ בְּשַׁעֲוָה,
עַל קָרְבָּנוֹת עוֹלָה.
---
תְּחוּשָׁה שֶׁל הַקַּלָּה
מֵעוֹרֶבֵת.
מן יְדִיעָה שֶׁצָּפָה עַל גַּבֶּי
הַדְּרוֹר,
מְבִיאָה מַזוֹר לָאַכְזָבָה
וּמְרַפֵּא לַכְּאֵב.
רֶגֶשׁ שֶׁנִּשָּׂא
[עַל כֹּל גְוַונַיו וְסוּגַיו]
מָצָא מָנוֹחַ
עַל לִבְּךָ.
(בניסיון שזה הרגע לא יהיה רק
תחנה קלה בדרכך הלאה...)
תגובות
דימויים נהדרים, בעיקר בבית הראשון שמעיפים ומפזרים אותך לכך עבר . קרבן, שעוה, קבר..
כעיקרון אני מעדיף שימוש במילים עבריות בלבד..:) אני בור ועם הארץ בלועזית..
אני מבין שלשיר יש הרבה רקע מאחוריו, והוא נושא בחובו אכזבה מהולה בהקלה ותקוה. יה"ר שילווה גם אותך בדרכך הלאה...