סוף דיבור במעשה תחילה...

פורסם בתאריך כ"ח בשבט תשס"ט, 22.2.2009

בעזהי"ת

היא דיברה,
אני שתקתי,
וידעתי שהכל יסתכם בדיבורים.

היא סיפרה,
אני הקשבתי,
וידעתי שהמעשים שייכים לאחרים.

מילותיה צרמו
באמיתות שקריהם.
תנועות שפתיה חתכו
בדברים לא להם.

מבטיה קרעו,
החריבו.

היא דיברה,
אני שתקתי,
וידעתי שגם אני ככה לפעמים.

תגובות

כ"ח בשבט תשס"ט, 22:41
פשוט וואהו אחד גדול!!! י אנונימי י

הגם שלא כ"כ הבנתי על מי מדובר... |נכלם|

מילים נוקבות ואמיתיות שחודרות ללב.

יישר כוח!!!

זועקת לאמת (שלא היה לה כוח להתחבר....)

כ"ח בשבט תשס"ט, 22:57
מזכיר את המשורר/שולי רנד י אנונימי י
כ"ט בשבט תשס"ט, 14:19
זה כ"כ מתאים לך. י יורבית י

יאללה, למעשים!

:)

כ"ט בשבט תשס"ט, 14:39
וידעתי שגם אני ככה לפעמים. אמיתי. י אנונימי י
כ"ט בשבט תשס"ט, 23:22
מדהימה אחת י שרית... י

מפחיד...

יכלתי לכתוב בדיוק את אותו קטע עכשיו

ואי, איך הצלחת??

 

כ"ט בשבט תשס"ט, 23:51
מיוחדת! י גילוני י
בעזר ד'!

מיוחדת!!
הטיפ הניצחי בשבילי...
י"ב בסיוון תשע"ג, 21:32
ואוו!!! י אנונימי י    הודעה אחרונה