בעזהי"ת
מסתכלת סביבי,
נפעמת.
מדהימות,
מדהימות,
מקיפות אותי בסביבתי,
עוזרות לי
לעצב את חיי.
מרגישה כל כך קטנה,
חסרת תועלת,
מיותרת.
כל זאת לעומתן.
שלא באשמתן.
מתעצבת
שאיני משתדלת מספיק.
מתייאשת
שאיני מסוגלת מספיק.
מביטה בהם-
בהלך פועלן
בדך דיבורן,
בעצם שתיקתם-
ושוב,
מרגישה קטנה.
---------------------------------
(לא, זה לא מוקדש לאף אחת, למרות שזה יכול להתאים לכ"כ הרבה. פשוט כי אין לי כח לחפירות בנושא.)
תגובות
שיר נאה מאד, כתוב בחן רב ומשדר כנות רבה.
כל הכבוד.
המשך מוצלח.
איך מודדים אנשים? על פי המקום שלהם עכשיו או על פי הדרך שהם עוברים..?
אמ...ולהזכירך את העבודה, והרצון העיקש שלך להשתנות???