משהו קטן לפורים...

בס"ד

מרדכי היהודי

 במהלך הדורות עם ישראל נשלט בידי ארבע אומות רשעות שונות: בבל, פרס מדי,יון ואדום. בסיפור שלפנינו אנו נפגשים עם פרס ומדי.

מסכת קידושין (עב,ע"א) מאפיינת כל מלכות בתכונה אחרת.

כל תכונה קשורה לאחת החיות שראה דניאל הנביא בחלומו. בבל משולים לאריה  מלכות מדי (להלן- הפרסים) משולה לדב. "דמיה לדב- תני רב יוסף: אלו פרסיים שאוכלין ושותים כדב,ומסורבלין כדב,ומגדלים שיער כדב,ואין להם מנוחה כדב."

 המהר"ל מפראג מסביר שתכונת הפרסים היא למלא את תאוותם. כך גם אחשוורוש חיפש למלא את נפשו בתאוותו הגופנית. הוא מסמל את עולם

החומר וכל רצונו היה לבטל את הקדושה של עם ישראל ולהפוך את שלטונו ל'תחליף' לבית המקדש.

במדרש 'אסתר רבה' (פתיחתא ה) מסופר על עלייתן ונפילתן של אומות העולם. " "כאשר ינוס איש מפני ארי, ופגעו הדב, ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש"(עמוס,ה,יט) בבל משולים לאריה. בלשצאר הוציא את כלי המקדש והשתמש בהם  ואז נפל ממלכותו. אחריו עלו לשלטון מדי ופרס שנמשלו לדב.   בתחילת ימי בית שני הייתה תחושה שהגאולה קרבה ובאה.  הצהרת כורש נתנה תחושה שבקרוב עם ישראל יעלה לארץ ישראל  ויבנה את בית המקדש. באותו שיא, בא הנחש, הוא המן, ונושך את ה"איש"-עם ישראל.

המן- מזרעו של עמלק , ממשיכו של 'הנחש הקדמוני'. מטרתם היא להשליט את הרע והטומאה בעולם.

המאבק בין קודש לחול ובין טומאה לטהרה מתחיל עוד מראשית ימי הבריאה. הנחש מבטא את הטומאה הוא "העמלק הראשון". הנחש פגם בכל החושים של אדם וחווה חוץ מחוש הריח. מרדכי מבטא את אותה נקודה פנימית טהורה שלא נפגעה. אותה נקודה שמכניעה בסופו של דבר את כוחו של המן. שמו של מרדכי לא מוזכר בתורה אך הוא רמוז באחד מסממני שמן המשחה: "מר דרור" (שמות ל') אונקלוס מתרגם: "מירא דכיא "מה המור ראש לכל  הבשמים אף מרדכי ראש לכל הצדיקים בדורו"(אסתר רבה פרק ו').

"מור דרור" מופיע בתורה כאחד הבשמים של שמן המשחה, בו משחו את כלי המשכן ואת הכהנים ואת מלכי בית דוד. קדושה שאותה לא ניתן לפגום כי הכהנים ומלכי בית דוד נבחרים על ידי הקב"ה.

יהי רצון שנזכה לבנות את בית המקדש ולמשוח בשמן המשחה את הכהנים ומלך מבית דוד.

( על פי אורו של מקדש, הרב מנחם מקובר)