פורסם בתאריך ז' באדר תשס"ט, 3.3.2009
ופתאום את נראית לי כל כך רחוקה,
חומה שהייתה שקופה מבדילה ביננו
ופחד ותהייה מתערבבים בתוכי.
העולם אותו עולם הוא
אני אותה אני, את אותה את
לא קשורות.
בזמן הקצר שעבר מהפעם האחרונה
תחושותיי איבדו את חוש הגדרתן
רק יודעות שהכאב בוער שם עמוק,
מתפלא ומייחל שהאמנון והתמר
ימשיכו להיות שוב ביחד.
תגובות
אלא להיות חיובים זה הדדתי
איך שמתיחסים אלי כך אני
הכי עדין מגיבה לא מעלה את האגו
באמצע מקווה שישתנה תפנית באתר