קינת הבל"חיות

***אומנם עבר פורים אבל בכל זאת...

בס"ד ה' הוא המלך=]

קינת הבּל"חיות

א

א. כּדייג היושב על חכּתו ודגיו יושבות הבּל"חיות מקוננות על מר גורלן ומצפות כי תבוא הישועה: ב. כּכּפתור בלי פּרח כּפּרח בלי גבעול כּגבעול בלי עלה כּעלה בלי תולעת השני היושבת עליו דרך קבע: ג. כּסיר בלי מכסה כּמכסה בלי ידית כּידית בלי בורג התופש אותה כך הן הבּל"חיות ללא אבּירַן:

ב

א. ובעיר ירושלים היא בירת ארץ ישראל בל"חית¹ הייתה הנקראה בפי כל אמונה: ב. ותבוא אמונה בשערי האולפנא בּשנה הרביעית לאולפנא ויקראו אותה שישיסטית: ג. והייתה אמונה יושבת בשיעורין והוזה בּייני"שה לעתיד: ד. ותדמיין אותו עם כּיפה גדולה ציציות מחוצה וזקן: ה. ותחלום גם את בּייתה הקט על הגבעה היא הגבעה אשר בגבעות השומרון: ו. ותראה ילדיה החביבים המתרוצצים סביבה אנה ואנה ומספּרם כמספר הפּצעים הם החצ'קונים² שעל מצחה: ז. והיו המורות מצקצקות בּלשונן ואומרות עד מתי תמשיך זו לבהות בּתקרה משל לא ההינו מעניינות אותה בּהגיגינו היינו בּלימודין³: ח. ואמונה הייתה מבּיטה בקורי העכביש אשר בּפינות החדר סביב היא הכּיתה וטווה חלומותיה בּהקיץ: ט. והיו חברותיה לכּיתה מקיצות אותה ותסרב לסור מהרגלה הטוב בּקודש:

ג

א. ותסיים אמונה יום לימודיה בּאולפנא ותזגזג⁴ לתחנת האוטובוס הוא קו ארבּע וחמישים: ב. ותעמוד תחת הגגון הוא אשר קוראים אותו התחנה ותמתן לאוטובוס וימאן להגיע: ג. ותפן כה וכה ותראה חבורת בייני"שים⁵ מתגודדים: ד. ותבן כי הזדמנות פּז היא לה ותתמקד בכל אחד ואחד: ד. ותראה ביינ"יש יושב על סיפרו בדד ושוקד על תלמודו ותשם עליו את עיניה⁶: ה. ותמדוד אורך ציציותיו ותגע למסקנה כי אורכּן כשל אורך מטפּחתה של המורה למדעי החשבון⁷: ו. חמש אמה אורכּן ופתיל תכלת שזור: ז.ותעל ראשה ותבּט על גודל כיפתו: ח. ויהי קוטרה אחד ועשרים סנטים סרוגה לתפארת: ט. ותבּט על פאותיו והנה אורכּן כּאורך העבודה אשר ניתנה תמול במדעי האדם⁸: י. ועניו יוקדות בּאש הקדושה ושפתיו ממוללות דברי תורה:

ד

א. ותראה עצמה פּוסעת לבושת לבנות החופּתה: ב. ומולה יעמוד הוא לבוש חליפת חופּה וקידושין פּניו מושפּלות הקרקע ומדמותו קורן עוז והדר רבּים: ג. ויבט אליה ויעופו לבבות באוויר: ד. ונגינות כּינור ועוגב ישמעו בּקול גדול וינחתו וורדים למרגלותיהם: ה. ומבּטו יקרין כל אהבה אשר בּעולם וילחש לה מילות חיבּה גילה דיצה חדווה שלום רעות- - -

ה

א. ותשמע פתע קול כּחכּוח גרון ותסובב ראשה ותראה אישה חבושת מטפּחת וחמושת עגלה: ב. ותקרא לביינ"יש אותו חמדה ותאמר אישי כּפרת עיניי בּוא עזרני ויעמוד: ג. ויקפּל את העגלה ויעזור לאשתו אשר עולל לה בּכּרסה ועוד פעוט על ידיה ויעל האוטובּוסה: ד. ותפן אמונה כּה וכה ותוודא שאיש לו שזף עינו בהתפדחנותה⁹ ותעל קו ארבע וחמישים ותיסע לבייתה ועודנה מחפשת את אשר ביקשה נפשה:

ו

א. כּדייג היושב על חכּתו ודגיו יושבות הבל"חיות מקוננות על מר גורלן ומצפּות כי תבוא הישועה: ב. כּכּפתור בלי פּרח כּפּרח בלי גבעול כּגבעול בּלי עלה כּעלה בלי תולעת השני היושבת עליו דרך קבע: ג. כּסיר בלי מכסה כּמכסה בלי ידית כּידית בלי בורג התופש אותה כך הן הבּל"חיות ללא אבּירן:

1.      'לחוצת חתונה' בלשון עובדי כוכבים ומזלות. מנהגן היה לחפש חתן כבר מהרגע בו היו בבטן אימן.

2.      מיני פצעין שרבו לאין ספור וכפי שנאמר- "על הפנים" תרתי משמש.

3.      ונוהגים היו אז ,לעסוק בלימודי מדעי החשבון, מדעי האדם ,מדעי העברית, מדעי המעאחשב ועוד.

4.      הווי אומר לזגזג משל הייתה הולכת כדרך השיכורים וכדרך בני האדם שלא עצמו עיניהם בלילה מטרדות החיים.

5.      בניי ישיבועוס בארמית.

6.      היו אומרים- מה פירוש שמה עינה עליו? שמא לקחה העין והניחה עליו? אלא, מפרשים חז"ל שלשון מטאפורה זה והיא הסתכלה עליו כדרך שהייתה מסתכלת על חפצים בחלון ראווה וקובעת בליבה כי תקנה ויהי מה. ולא יועילו תחנונים והפצרות מצד מספקי הכספים והזהבים היינו- הוריה.

7.      היו נוהגות, המחנכות דאז לקשור מטפחותיהן באורך מלא וכל המוסיף הרי זה משובח.

8.      היינו ביאולוגיעה בלע"ז.

9.      מאי? עניין אשר מביך וגורם לסומק עז. דבר הראוי להסתירו מעיני כל.