שלא יראו אותך נשבר.
(אורח מיותר- הראל מויאל.)
שנאתי.
סיימתי לשנוא.
בהסתלקותה של השנאה,
בקולי השותק אליך
זעקה.
בשִתקי את חרון אפך
שִיתי תאוותיך.
-
דוממת אל מול דמותך המטשטשת.
-
נסדקה דמותי.
שפופה בורחת אל הסדקים
מאספת אחר רסיסיה
בשתיקה.
כן.לרגשות יש ריח.
לתיעוב יש ריח של אוטובוס.
גם לפחד.
תגובות
קדימה, והיא התורה המרגיעה כול כאב
של אדם היא המרגוע התשובה לכול כאב
ולדעת שיש תמחר,שנותן לשכוח תאתמול
ולהתחיל מחדש יום עם שמחה ניקית את הנפש
כולנו מחוברים לאותה אהבת לרעיך כמוך, ומצוות עוד אחת שובר את הטבע לטובתינו,ואנומעל הטבע המשקל המאוזנים בשמים,יראה שהפלוס במצוות עולה על המינוס תבא הגאולה תיכף ומיד ממש עם משיח צדקינו משיח בן דוד,איזה כיף בחק החרות זה ב"ה
מלבד זה הקטע נהדר.
מצאתי לי קצת זמן להתעמק.
את מוכשרת בטירוף, בזה אין ספק. אבל מה שכתבת- "לריחות יש רגשות"- זה לא אמור להיות ההפך? ["לרגשות יש ריחות"] לא שהבנתי [:
על השאר עוד נדבר בע"ה...
[חח.. שוב את וה"בעיה" שלך. שבמקום להגמל, את רק מדביקה אותי בה.]
"...וכמו שרע לי מבפנים - בסוף יהיה לי טוב, אולי."
כשקראתי, זה הדבר הראשון שעלה לי בראש.
[אולי יעלה עוד אם תסבירי את זה.]