בס"ד
אולם הכינוסים היה מלא מפה לפה. כל המורים התיישבו בכיסאותיהם והמתינו לתחילת ההרצאה של הרב לוין מטובי המרצים והמחנכים בחינוך הדתי. הרב לוין נכנס בצעדים נמרצים לאולם ועלה על דוכן המרצים. "ברצוני לספר לכם סיפור" פתח המרצה הדגול את הרצאתו "סיפור שנתן לי שיעור לחיים..."
ידידיה נשם לרווחה. 'הוא עדיין לא כאן' חשב בהקלה,הוא נכנס במהירות לכיתה והתיישב במקומו. בדרך כלל היה מהמבריזים,מאלו שבאים יום כן יום לא לישיבה, אבל בימים שהרב טוביה מעביר שיעורים אי אפשר להבריז.יש לו עין חדה ויכולת מרשימה לקלוט כל תלמיד שחורג בסנטימטר מהדרך ואיתו ידע ידידיה ,לא כדאי להסתבך.
"ידידיה מה נשמע? טוב לראותך במחוזותינו" טפח לו יאיר על השכם.
-"שלום יאיר, מה חדש?"
-"אין חדש אבל-"
"שלום לכולם! יאיר לשבת! דביר תמחק בבקשה את הלוח"
"אחר כך" לחש לו יאיר וידידיה הנהן בראשו.
"לקראת חג הפסח הקרב ובא" פתח הרב טוביה את השיעור. ידידיה הרגיש שהוא מתחיל לרחף הוא הניח את ראשו על השולחן ועצם את עיניו 'העיקר להעביר את התשעים דקות הבאות בצורה מועילה' הוא היה עייף בטח, אתמול הוא היה ער עד שעות מאוחרות כדי לערוך תמונות מהטיול האחרון למצגת סוף שנה. בכלל אין לו חשק ומצב רוח לשיעור הזה ובכלל כל הלימוד תורה הזה פשוט דבר מעיק. עד לא מזמן הוא דווקא אהב ללמוד, כל דף גמרא היה אתגר בשבילו, אבל בזמן האחרון אין לו כוח לזה, הוא התחיל להבריז מהשיעורים,ללכת לטייל בטבע למזלו הבית והישיבה היו סמוכים לשמורות טבע מעניינות. הוא היה לוקח את המצלמה ומטייל תופס זוויות מעניינות, ניפגש עם בעלי חיים, צמחים. הוא גילה עולם חדש מעניין ומרתק.
"בום!" נחת מקל על השולחן,ידידיה קפץ ממקומו וכיתה יא3 פרצה בצחוק. הוא הרים את ראשו ועיניו נתקלו במבטו חמור הסבר של הרב טוביה.
"גש אלי בסוף השיעור". אמר הרב.
'זה מה שחסר לי עכשיו להסתבך איתו' חשב ידידיה בייאוש. הוא תלה את עיניו ברב והמשיך לרחף אבל לא העיז להניח את ראשו שוב על השולחן.
"דע לך אחי שאין ייאוש בעולם..." הצלצול התנגן וידידיה קם באיטיות ממקומו והלך לכיוונו של הרב טוביה שעמד וסידר את הניירות.
-אה, הרב-" הוא התחיל לדבר
-" ידידיה" קטע אותו הרב "יש לי הצעה מעניינת בשבילך."
"בשבילי?"
"השמועה מספרת שאתה מרבה לטייל"
ידידיה שתק "כן, זה נכון." הוא הודה לבסוף
"אם כך מחר תהיה מוכן עם תיק, אתה יוצא איתי למסלול הליכה"
ידידיה בהה בו
-"מה?"
-"מה ששמעת? למה אתה כל כך מופתע?"
-"לא,לא מופתע" הוא מלמל
הרב טוביה חייך לעצמו
"מחר בשעה 8:00 תחכה לי בשער הישיבה".
יום למחרת התייצב ידידיה בשער עם התיק כמו שנתבקש. הם נסעו במכוניתו של הרב ושתקו רוב הדרך,ידידיה הרהר בטיול ותהה 'למה הוא רוצה לצאת איתי לטיול? לאן הוא חותר?' ידידיה לא ממש ידע מה לעשות עם עצמו והמחשבות התרוצצו במוחו בלי הרף.
לפתע קטע הרב טוביה את השקט.
"אני רוצה להשלים לך את מה שהפסדת אתמול בשיעור כשישנת" ידידיה היה נבוך והרב טוביה חייך מתחת לשפמו.
" חג הפסח מתקרב וישנו קורבן מיוחד שלא זוכה כל כך להתייחסות, קורבן העומר והמיוחד בו שהוא עשוי משעורים. השעורה היא מאכל בהמה,כשעם ישראל יצא ממצרים הוא היה במט' שערי טומאה המצב הרוחני שלו לא אפשר לו לקבל את התורה.ימי הספירה אפשרו לו להתכונן לקראת מתן תורה וכל יום הם עלו והשתחררו מעוד שער טומאה, כך שבמתן תורה הם היו ברמה רוחנית גבוהה שאפשרה להם לקבל את התורה. בשבועות אנחנו מקריבים את קורבן "שתי הלחם" שעשוי מחיטים שהן מאכל אדם. ימי ספירת העומר הם ימים של חזרה בתשובה,חשבון נפש התכוננות לקראת שבועות".
-"אבל אחרי מתן תורה חטא עם ישראל בחטא בעגל" הקשה ידידיה
-"נכון"
-"אז מה זה שווה?"
-"אני יענה לך בהמשך, כרגע הגענו למסלול"
הנוף המדברי זעק מכל פינה: הרים צחיחים, צמחיה מעטה שפזורה פה ושם . אבל היה משהו כל כך אמיתי ,כל כך כנה, המדבר פשוט אמר: "זה אני" בלי לנסות ליפות את המציאות. 'לא סתם ברחו למדבר משה רבינו דוד המלך ואליהו הנביא... השקט הזה שווה את הכל.' חשב ידידיה
כן, הוא היה צריך את השקט הזה זה חסר לו כל כך בתקופה האחרונה. כל הדרך, במסלול, הוא ניסה להבין מה הרב רוצה ממנו? 'ממתי תלמיד עושה מסלול הליכה עם רב?'
למזלו הוא חובב טבע מושבע ומסלולי הליכה הם די דבר שבשגרה. מגיל קטן הטבע היה דבר שנגיש אליו. הוא מרגיש שדרכו הוא יכול ללמוד הרבה לחיים האישים שלו, כל הבריאה אומרת הקב"ה. 'הקב"ה' חשב, 'נושא כאוב'.
הם צעדו בדממה מדי פעם עצר ידידיה לצלם יעלים, עצי שיטה, או הרים. באיזה שהוא שלב הם הגיעו לסולם שהיה צריך לעלות כדי להמשיך הלאה במסלול. ידידיה ניגש לסולם בביטחון והתחיל לעלות שלב אחר שלב, בשלב החמישי החליק ו...נפל. המכה היתה כואבת אבל הוא לא הוציא הגה מפיו.
-"אתה בסדר?" שאל הרב טוביה בדאגה.
-"אני חושב שכן"
-" אתה בטוח? רוצה מים?"
-"לא,זה בסדר אני עולה"
הוא עלה עכשיו בזהירות רבה והרב טוביה טיפס אחריו. הם עלו הרים וירדו מדרונות. הדרך היתה קשה והשמש קפחה על ראשם כשסוף המסלול נראה ידידיה היה מותש אבל שמח.
כשסיימו את המסלול עצרו לשתות. ידידיה היה עסוק במצלמה שלו ובחן את התמונות שצילם.
"ידידיה"
"כן?" ידידיה נשא את עיניו
"אני מניח שכל היום הזה חשבת למה הבאתי אותך לכאן."
"נכון"
" שאלת אותי בבוקר, בשביל מה עם ישראל עבר כל התהליך הארוך, יציאת מצרים ימי התכוננות
לקראת מתן תורה ואחרי כל האירוע המרשים שבו עם ישראל אמר: "נעשה ונשמע" עם ישראל חטא
בחטא העגל"
"נכון"
" עם ישראל קיבל שתי מתנות מיוחדות שבת ומשכן, המשכן הוא בית מקדש שנישא ממקום למקום.
מאוחר יותר כשעם ישראל הגיע לארץ ישראל ,המשכן ומאוחר יותר המקדש היו מקומות שעם ישראל
עלה אליהם להתפלל, להקריב קורבנות. אדם שהיה מגיע למקדש הוא יה עובר
תהליך פנימי של חזרה בתשובה וזיכוך הלב לעבודת הבורא. תחשוב על זה איזו
מתנה אדירה הקב"ה נתן לנו ובמיוחד בימים האלו של ספירת העומר,עם ישראל
עובר מממצב של "שעורה" ל"חיטה", הוא עולה בדרגה, הוא מתקדם ובכלל כל
החיים שלנו הם התקדמות. ידידיה, זוכר שכשעלית על הסולם ונפלת ושוב עלית?"ידידיה הנהן בראשו.
" ההצלחה שלך היא לא סולם שאתה עולה נופל ושוב ומתחיל מההתחלה.ההצלחה שלך בחיים ובעיקר בעבודת המידות היא כמו ההרים שעלינו וירדנו. גם אם אתה יורד, אתה יורד לשם עליה, אתה מתקרב למטרה, לסוף המסלול! לא סתם הבאתי אותך לכאן,אני מרגיש שאתה עזבת קצת את לימוד התורה, אני יודע שאתה מבריז מדי פעם מהישיבה, אני קורא בעיניים שלך שאתה לא שלם עם זה, אבל אל תניח לזה לייאש אותך! תזכור שאתה יורד אבל יש לך אחר כך עליה,אתה מתקרב למטרה"
את השיעור הזה ידידיה לא שכח אף פעם וכשעמד היום מול קהל המחנכים והחזיק בידו שיבולי חיטה והשעורה הרגיש שהקב"ה מסתכל עליו ומחייך.
תגובות
בעזהי"ת
אבל- 1. הסיפור מסגרת חתוך. או שלהמשיך איתו הלאה, לתבל באמצע במשפטים מעין "הרב לוין פסק לרגע משיחתו, נותן לדברים לחלחל אל הקהל."
או אפילו,
"הרב לוין אמר עוד דבר מה, אך הרב ---- והרב ----- לא שמעו; הם היו עסוקים בהשלכת הדברים על מה שקרה בשיעור היום"
2. "כן, הוא היה צריך את השקט הזה זה חסר לו כל כך בתקופה האחרונה. מסלול כל הדרך הוא ניסה להבין מה הרב רוצה ממנו? 'ממתי תלמיד עושה מסלול הליכה עם רב?' " -מסלול כל הדרך? מה זה אומר?
זה נושא עמוק ולא רקל לכתיבה. כסיפור פיתחת אותו באופן דוגמתי וצדקני המתבטא בדמויות די שטוחות. תראי לדוגמא איך מנדלה מוכר ספרים פיתח אותו בדרך פיוטית בתחלת ספר הקבצנים.
וחוץ מזה, הסיפור יפה ואני ממש אוהבת את הכתיבה שלך. וסתם עובדה מבדרת לידע כללי, יש לי אח ידידיה לוין.
בס"ד
ממש ממש ממש יפה...
הסיפור זה הסיפור של הרב לוין?
ממש יפה... מקסים
ימית1
אוהב אמת -לקחתי לתשומת ליבי ב"נ כשיהיה לי זמן אני אקרא קצת יותר. אני אשמח אם אתה תפרט ותסביר.
תודה לכולכם!
אשריך!
בהצלחה בהמשך!