ואתמול
זוג עינייך הגדולות-
שעוד לא ראו דבר,
והן תמימות-
הביטו בי בחיוך.
ואתמול
עוד הרמתיך אלי-
חיבקתיך קרוב קרוב,
ואתה כמו ידעת-
צחקת אהבה.
והיום
עם שחר עלה-
לפני השמש התעוררה,
לפני הודעת-
והלכת.
והיום
עינייך שוכנות התום-
לא הביטו בי יותר,
פסק זוהרם.
נכבו חייך בפתע.
תגובות
טוב לראות שלא הפסקת לכתוב!
אהבתי ממש את הבית השני, ואת כל השיר בכלל.
הבית השלישי פחות אהבתי.
תמשיכי לכתוב!!!!!!!!
המבקרת=]