חומות ששנים אני בניתי
הפכו לקירות מקושקשים.
מטיפים לי על מה שלא עשיתי
מה שהייתי, זמנים מיואשים.
זרי פרחים שזורים מתהיות
הפכו לשדה קוצים דוקר.
זה לא הבית בו התרגלתי להיות
באוויר הזה יש משהו אחר..
ואם תראו את האדם
שבחיקו נושא
את התשובות לכל השאלות
תגידו לו
שיחכה,
עד שאמצא דרכי בסבך תעלומות.
תגידו לו מרוב שטעיתי
כוחותיי הפכו מטושטשים
אז שלא יטיף, זה לא שלא עשיתי
פשוט הייתי, הייתי זמנים מיואשים.
אז אם תראו את האדם
שבחיקו נושא
את התשובות לכל השאלות
תגידו לו
שיחכה,
עד שאמצא דרכי בסבך תעלומות.
תאמרו לו גם אני מפחדת
מהאוויר, מהרוח שנכנסת
ואולי הפיתרון שהיא נושאת בחיקה
לא יהיה זה שאני מחפשת.
תגובות
זה לא הבית בו התרגלתי להיות
באוויר הזה יש משהו אחר..
אני אולי קצת נדושה,
אבל וואו.
אך לגבי הסיומת, הייתי מסיימת בנימה אופטימית יותר- חשיבה חיובית.
בכל אופן נהנתי לקרוא את השיר.
את פשוט לא הראשונה שאומרת לי את זה...אז אני מסבירה את עצמי..
חג פסח כשר ושמח :)