שבילים

מאת
מיטל!
פורסם בתאריך ה' בניסן תשס"ט, 30.3.2009

כמו עשן

תלוי, זוהר

מתמוסס

 

שמש, כדור שעובר

בוער במרכז [שמיים]

ליבי,

משאיר שביל מנצנץ,

קרני אור.

 

וכל כולי עוד נתונה

בידך, מסתובבת על ציר

דמיונות וחלומות

[שעוד עת וזמן להם].

ומחשבותיי- לרוח המה

מתפזרות לאלפי קרניים

לשביל נוצץ,

בדרכי אליך.

תגובות

ח' בניסן תשס"ט, 09:52
יפה. י מילים נסתרות. י    הודעה אחרונה