פורסם בתאריך ו' בניסן תשס"ט, 31.3.2009
מנסה לברוח, עם האובדן לא להתמודד
כוונותיכם טובות, אך לא תצליחו לעודד.
אני בתוך ליבי השבור עוברת, בין רחובות הדם
והשדרה ריקה, אין בה נפש אדם.
כאבי שלי קורע ארץ ורקיע,
ואיך אתגבר? כיצד לשלווה אגיע?
חיי נמשכו עד עכשיו במציאות מדומיינת,
וכעת התעוררתי לאמת הכואבת.
להירדם שנית איני מסוגלת.
תגובות
והופך את החושך לאור רק תאמיני ויבא
זה הכוח לנציח תחושך ,ה' מרפא כול מכאוב
עו ד הי טוב תיכף ומיד