פורסם בתאריך ח' בניסן תשס"ט, 2.4.2009
אני רוצה לדבר איתך, לשפוך את ליבי
להתקרב, לספר, לדבר על הכאב.
אני באה ואומרת שכואב, שיש לי בעיה,
ואת צוחקת, את לא מבינה למה אני רומזת.
ואז, את קולטת דמעות ומבינה שאני רצינית
שואלת מה קרה מנסה להתעניין, ניסית באמת,
אנחנו יושבות אחת מול השניה ושותקות.
אני באמת רוצה לדבר אך אני מרגישה שמשהו אצלך חוסם.
ניסינו אח"כ עוד פעם בתקווה שזה ילך
אבל זה לא עזר את לא שינית גישה,
את נותנת לי הרגשה שאני בכלל לא שווה.
עכשיו אני כבר לא מנסה לבקש,
אני מבינה שאת לא רוצה ולא תמיד יכולה.
עכשיו אני רוצה, רק להגיד מילה אחת- תודה!
תודה על זמן שהקדשת לי, גם אם לא הלך
תודה שניסית ותדעי שאני באמת אוהבת אותך!
תגובות
יפה.
בעזהי"ת.
אני לא הכי מבינה בכתיבה, אז קחי את הערותיי בערבון מוגבל.
הרבה הצלחות!
_____________
למה את קוראת לעצמך "קישקוש בלבוש"??
2. גם אני אהבתי את זה;)
3. איך את חושבת שכתבתי את זה אם לא מהרגשות שלי? אני באמת מרגישה את זה עם משהי ספציפית ועם עוד כמה אבל פחות...
______________
אם את רוצה אז באישי...
בעזהי"ת.
עלי והצליחי!
___________
מקובל.
נורא נהנתי מהתוכן, אבל היו שני דברים שהפריעו לי בסגנון:
- הרגשתי שאין מספיק פסיקים, אין זמן "לקחת אוויר"...
- המילה "באמת", חזרה על עצמה יותר מדי פעמים, לטעמי. אפשר למצוא חלופה מדי פעם...
סה"כ, ממש יפה! יישר כח!
נשמע כמו מכתב שכתבת לחברה שלך...אני לא הייתי קוראת לזה יצירה ספרותית..
אבל זה כתוב באמת נחמד....
לגבי הכותרת-אפשר לקוא לקטע: חסימה
הזדהיתי כ"כ...