פורסם בתאריך י"ב בניסן תשס"ט, 6.4.2009
בעזהי"ת.
וְאִם תֹּאמְרוּ שֶׁזֶּה כְּבָר לֹא
עוֹשֶׂה אֶת זֶה,
אָשִׁיב לָכֶם כִּי לֹא הַזְּמַן וְהַמֶּרְחָק
הֵם שֶׁקּוֹבְעִים אֶת הַכִּסּוּפִים שֶׁבְּלִבִּי.
וְאִם תֹּאמְרוּ כִּי לֹא מְצִיאוּתִי
זֶה הַדָּבָר,
לֹא אָשִׁיב לָכֶם. עֻבְדָּה
הִיא הַנִרְקֶמֵת לְעֵינֵנוּ בִּמְהִירוּת.
וְהַיּוֹם, דּוֹמַעַת אֲנִי
מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת.
כִּי עַם שׁוּב חוֹזֵר לְאַרְצוֹ;
וַאֲנִי-לְבֵיתִי.
תגובות
קראתי כמה פעמים - וכיף לקרוא את זה. אפשר לפתח את זה יותר, אבל יש כאן יופי שבפשטות.
יישר כח!
מטרה אחת לנו: לחזור הביתה!
עלה נעלה כי יכול נוכל לה!
:)
[מעבר לתגובה, גם על כל העזרה שמאחורה...]
נפגש בצעדה... :)
בעזהי"ת.
הכתיבה שלך פשוט משהו.
אין מילים.
בעז"ה אנחנו עוד נחזור..!!=)
לה"ו.
אךך, זה כ"כ נורא [במובן האדיר של המילה], נשמה.
דווקא שיר כזה לא היי'תי מנקדת. הוא פשוט, וזה מה שיפה בו. הניקוד מפאר יותר מידי כאן.
ואת גדולה, ועצומה, וצדיקה. באמת.
המילים נוגעות ללב, הפסיחות נפלאות, והניקוד מוסיף לשיר.
אני אוהבת את זה שהוא קצר ולא מפורט - הוא משאיר ככה הרבה יותר מקום לכאב, לרגשות, ולתקווה.
מקסים!
יישר כוח!
"לא הזמן והמרחק
הם שקובעים את הכיסופים בליבי" - כל כך נוקב, מחזק, מיוחד1
הזמן הוא תוצאה של התרחשויות, באם הכיסופים יגדלו עליו,
הרי יצאנו לאור גדול.
הלוואי שהרבה היו חושבים כך, היה היה לנו אז עולם טוב יותר בהרבה!