הָכָּלַה.

מאת
לאל
פורסם בתאריך י"ב בניסן תשס"ט, 6.4.2009

מול קיר האבנים
ניצבת לה בוכה,
ורק אתמול-
הייתה כלה.

מול הכותל האדיר,
שריד בית מקדשינו,
שפכה את שבליבה-
מתפללת.

ורק אתמול הייתה הילדה לכלה,
רק אתמול!
והיום- מתייפחת. בוכה. נאנחת.
ואהובה- רק הוא שבשמיים.

ומבקשת
שיישמע תחינתה,
תחינת כלה שכולה-
ויֶענה.

ומבטה חוצב קירות
אהבה שנגוזה מבעוד מועד.
ופונה אליו שנשאר לה-
אהובה שבשמיים

תגובות

י"ג בניסן תשס"ט, 14:47
שיר מקסים משל ונמשל,כפי שהבנתי י אנונימי י
י"ג בניסן תשס"ט, 16:37
יאוו, את רק משתפרת!! י שירושקי י
היתה לך מפלה השבוע, והצלחת לצאת מזה!!
וחזרת לשירים ה-מ-ד-ה-י-מ-י-ם שלך!!
מעריצה את הכתיבה שלך!!
י"ג בניסן תשס"ט, 21:33
וואי תודה!:) י לאל י
|מוחמא| ;)
י"ג בניסן תשס"ט, 21:40
תורת אמת- י לאל י
מה המשל והנמשל שהבנת?
אני לא התכוונתי לזה (לפחות לא במודע) ומעניין אותי לדעת איך פירשת את זה..
י"ט באייר תש"ע, 10:13
עצוב מאוד!!! י ימית1 י    הודעה אחרונה