היקר מזהב.

מאת
לאל
פורסם בתאריך י"ד בניסן תשס"ט, 8.4.2009

נעולה
ניצבת המגירה
מבצעת היטב
את שדרשו ממנה.

ובתוכה
מוחבאים רסיסיי נשמתי-
שיריי.

והם שם
כל כתבי ידי
הנכתבו להם ביד רועדת
מלאי דמע.

והם שם
כּל כְתַבַי
שכתבתי בשעות שמחה
ועליהם טיפות דמעת אושר

נעולה המגירה
סגורה על בריח
בה אוצרי שלי-
היקר מזהב.

 

תגובות

ט"ז בניסן תשס"ט, 14:42
הו וואו. י קלמנטינה י
הזכיר לי שיר שקראתי פעם,
הנה קצת ממנו-
שנה אחרי,
גליתי שאת עולמי המפואר
את יומי, את לילי
את אהבת חיי
שירה שלי.
אהבתי מאוד.
כתיבה נוגעת ואמיתית.
יום יבוא והיא תיפתח, בטוח.
מדהים.
ט"ז בניסן תשס"ט, 16:35
שוב. את מדהימה. י שירושקי י
זה פשוט נור ואיום כמה שאת כותבת יפה!!
יישר כוח!!
י"ז בניסן תשס"ט, 22:27
שיר יפה ונכון,שכך כול כותב הרוב סוגר במיגריה בבריח י אנונימי י
כ' בניסן תשס"ט, 12:41
תודה רבה!!:) י לאל י
:)
כ' בניסן תשס"ט, 13:13
יפה. י אנונימי י    הודעה אחרונה
אהבתי את הפתיחה- בשורה הראשונה, מילה אחת מושכת וחזקה כזו...
לכאורה נראה פשוט וכן כתוב בפשטות כזו, אך הוא עוצמתי! והפשטות והחזרות על אותן מילים מוסיפות.
אולי כדאי להוסיף עוד בית לפני הבית האחרון עם עוד תיאורים על הכתבים שבמגירה...