מה אגיד ומה אומר? ואולי עדיפה על כך שתיקתי.
ניתנו לי כוחות רבים לאהוב ולתת אך נעצרתי קמעה,
כמדדה בשביל לא מסומן למרות שידועה לי מראש הדרך, מרגישה כמו שחיין מצטיין ששכח איך שוחים.
בעודי שולחת את זרועותיי הן חוזרות אל חיקי משולבות כמכתב לא חתום. בראשי מהדהדת וחוזרת תהיה ברורה האם אותה מתת א-ל חייבת לבוא לידי הגשמה בפועל או שמא עליי להתעלם מאותם כוחות עזים ביותר של הצורך להעניק חום ואהבה לאדם אחר סתם כך, ללא כל סיבה?
והיא ממשיכה לחבוט אותה שאלה מטרידה, אותה שאלה המלווה בתחושת חוסר, חסך שאין ביכולתי לכסות...
כאילו אני חצי אדם, שבר כלי... אז "אקומה נא ואסובבה בעיר, בשווקים וברחובות, אבקשה את שאהבה נפשי, ביקשתיו ולא מצאתיו..." הלכתי כ"כ רחוק, עד הקצה! ועדיין, נותרתי עם כרית רטובה ושאר חלומות, רצונות ודמיונות שרק דמיוני יכול ליצור. רוצה כ"כ להרגיש שלמה עם עצמי, עם ישותי שלי- ולשווא. נכשלתי בפעם המי-יודע-כמה.
כעוסה ומצד שני מגלה הבנה כלפיי רגשותיי... אני מסובכת בין אלפי הרגשות מטעות ואיני יודעת כבר אם חלום זה, פרי דמיוני או שמא זוהי המציאות האמיתית שאני חיה מזה תקופה ארוכה.
תגובות
תוכן מעניין עם רעיון טוב.
אהבתי לקרוא.
חג שמח!