תעצרו את העיר
זו עם האורות
המחאות שעל הקיר
והעיניים הקרות.
זו חסרת המעצורים
שכל פינה בה משכרת
המכורה למספרים
זו המשקרת.
ואם תראו אז זו אני שם בין לבין
בין הפחד לרגש שהולך ומתאבן
בחיים של אחרים, זו אני הנודדת
תעצרו את העיר,
אני רוצה לרדת.
תעצרו את העיר
הסופרת את הזמן
הלוקחת יום בהיר
ומטשטשת בעשן.
זו שעוד לא קמה
ואולי כלל לא קיימת
ואיך אני עוד שמה
ואיך אני נושמת?
ואם תראו אז זו אני שם בין לבין
בין הכניעה לכוח שהולך ומתאבן
בין חיי לאחרים, זו אני הרועדת
אז תעצרו את העיר,
אני רוצה לרדת.
תעצרו את העיר
זו שברגע מתחדשת
מחוסרת האוויר
זו, המיואשת.
תגובות
זה פשוט..וואוו הרגת אותי עם השיר הזה..!!
זה חזק ומרגש ומלא במחשבה.. נכנסתי לזה לגמריי
הכתיבה..אין לי מילים.
את פשוט מדהימה..!
3>
הוא ממש יפה!! שכוייח=]]
תעצרו את העיר,
אני רוצה לרדת.
חזק.
"תעצרו את העיר,
אני רוצה לרדת."
חג שמח!
וכל מילה נוספת מיותרת:)
הכתיבה קולחת, זורמת, וממש מתנגנת על הלשון [ביידיש זה נשמע יותר טוב...].
הבעת הרגשות ברורה למדי.
[אבל למה אין לך כבר כוח להתמודד?]
[טיפת זהב מנותקת]
את פשוט מדהימה3> מדהימה!!
ישר כח!,
יאיר.
נ.ב.
איך את רוצה את הלחן? ;-)
כל מילה בסלע!
ברגשי הזדהות עמוקים,אני.