פורסם בתאריך כ"א בניסן תשס"ט, 15.4.2009
פרפר אחד לחש לי באוזן
דמעה.
ורפרף
התפרפר
ונעלם.
ואני מחפש אחריו,
להחזיר לו את דמעתו.
כי היא שלו.
ולי יש מספיק.
אולי ראיתם אותו?
הוא היה קטן, מכונף
בשתי כנפיים קטנות כמוהו
אולי קצת יותר
גדולות.
וכשהוא זז מול האור
ראיתי
שכנפיו עשויות מדמעות.
והוא מחלק אותן,
אחת לאחת.
וכשיסיים,
ימות.
זה מדוע פרפרים מתים מהר.
כי אנשים תמיד מחפשים דמעות.
ואני לא, כי סיימתי לבכות.
אם תראו אותו, את הפרפר שאיננו
שלי,
קראו לו לחזור אליי.
אולי פעם אחת יקבל דמעה
ויחיה.
ואני,
אני רוצה כנפי פרפר.
כנפי דמעות.
כנפי פרפר,
לחיות.
תגובות
אהבתי את הרעיון עם הפרפר של הדמעות... וכל הקטע זה בשביל להראות שאת הפסקת לבכות!
מקסים.