בדמ[עות] ואש

מאת
מיטל!
פורסם בתאריך כ"ה בניסן תשס"ט, 19.4.2009

יבשו דמעותי
ואיתן גם המילים
שבכל עת פרצו להן דרך
מליבי אל קלף העיוורון.

אוטם
קסת הדיו
משאיר ריקנות, כאב חד, צורב. פועם.
נופלת על ברכיי,
רועדת,
נשברת.
כל מגילותי עליך נשרפות למגע ידי
הופכות לאפר
ואני איתן-
נעלמת.

ושוב דמעותי הן אלו
המרימות גופה
משלוותה.

תגובות

כ"ז בניסן תשס"ט, 17:36
וואו. י אנונימי י

מיטל,

השיר מקסים, והכאב זועק ממנו מכל מילה.

בשורות טובות!

ל' בניסן תשס"ט, 09:03
מיטלי יקרה שלי!! י הסהר האיתן י    הודעה אחרונה
ממש קשה לקרוא את זה..
אני חושבת שהבנתי על מה זה נכתב.
(אבל אני בכל מקרה לא בטוחה)
תהיי חזקה,הכל יסתדר על הצד הטוב ביותר.
(כתבת מצויין וכואב)

אוהבת אותך המון,
מקווה שקיבלת את הד'ש ששלחתי עם תהילה.
(וצריך כבר להפגש מתישהו)

אביטל