בכל דור ודור.

מאת
ארגמן
פורסם בתאריך כ"ו בניסן תשס"ט, 20.4.2009

איך העולם כל-כך יפה,
והאנשים כל-כך מכוערים?

 

איך הם שוברים כל מה שרואים,
ממלטים אותנו מפניהם.
איך קול המגף אומר הכל.

 

איך אנחנו חומקים, כמו עכברים
מבעד לסדקים המאירים
שברוע המושלם.

 

איך אנחנו מתחבאים
במרתפים טחובים, שכובים
על ערימות הקש.

 

איך אנחנו מסוגלים
לשים נפשנו בכפנו.
להפקיד את חיינו בידי זרים.

 

איך אנחנו עדיין יכולים לבטוח?

 

איך האנשים כל-כך מכוערים,
ועם זאת כל-כך יפים?

תגובות

כ"ח בניסן תשס"ט, 12:42
לארגמן י אהובה קליין י

שיר מיוחד כתבת ושאלות שאלת, לא תמיד יש תשובות.

השיר כתוב בחן וכישרון, יישר כוח!

תבורכי בשפע ברכות והצלחות.

י"ג בתשרי תשע"א, 19:58
אמירה חזקה. י בקטנה י
שאלה קשה, יצירה אדירה.
אהבתי כל כך.
כל הכבוד.
ז' בניסן תשע"א, 13:39
יישר כח :) י ליבי י    הודעה אחרונה