פורסם בתאריך כ"ז בניסן תשס"ט, 21.4.2009
הכאב מלטף את פני בחשאי
מסתיר רטיבות שאיימה להתפרץ
גל של צמרמורת עובר בי,
כאב בלתי נשלט.
ענני עשן גבוהים ואפורים מתקרבים אלי
יחד, נוחתים בבום גדול [עלי].
ריח שריפה מכה באפי. קודש.
ערימת הגופות צועקת יאוש.
האפר שבידי משתחרר אט אט
משאיר זיכרון עולם, על אבנים.
גבורה, אומץ, והתמודדות בלתי פוסקת
מחזירים אותי אלי, אל עצמי.
בחתימת עפר וברזל חרותים אתם על ליבי
6 מיליון יהודים צדיקים, טהורים.
גדולים ממני.
תגובות