מטפסת במעלה ההר
מקווה להגיע לפני חשיכה
ומאמצת את גופה החלוּש
משנות סבל רבוֹת
וכמו תמיד היא עדיין עולה,
מתקדמת בקושי ובאיטיוּת
היא לא תוותר-
לא עכשיו.
היא יודעת שלפסגה ממש
לא בטוּח תגיע
אך כל שניית מאמץ שווה
כל רגע משתלם.
ומהוּת חייה היא הליכה
לצעוד לעוֹלם תמשיך
היא לא תעצור-
לא עכשיו.
תגובות
כ"כ יפה,, כ"כ מהותי!!! כ"כ חזק!!! התחברתי מאוד!