דיבוק חברים

פורסם בתאריך ל' בניסן תשס"ט, 24.4.2009

לכבוד יום הזיכרון תשס"ט

"התקלות",
הוא צעק, "תחזרו חזרה",
אך מתוך היריות, ההמולה,
קולו לא נשמע.
והם רצו, נסוגו,
עוד כדור, עוד שריקה,
עוד אחד מאיתנו - נפל ונגדע.

"חובש",
הוא זעק, ידע שנגמר,
היה זהו יוני - חברו היקר.
הוא הבין - הוא ראה
בינת ג'בל הארורה
את חברו היא לקחה.

יוני, זה יוני
הבלורית היפה,
החיוך התמידי,
והצרור בריאה.
וידו המחבקת,
לעולם כבר לא תיגע.

"מילואים",
הוא אמר, חוזרים חזרה,
המדים הירוקים, האפוד, הקסדה.
רעמי תותחים, טילי מטוסים.
הוא נקרא למשימה,
להניף את הדגל - ברחובות עזה.

"התקלות",
הוא שמע, לא ידע מה קרה,
ופתאום בתוך רגע -
רעדה האדמה.
מחבל - מרצח, יריית צלפים -
רואה שוב את יוני, בעולם המתים.

יוני, זה יוני
הבלורית היפה,
החיוך התמידי,
והצרור בריאה.
וידו המחבקת - את חברו מזמינה,
אך למה, אלוקיי, אך למה,
היד כֹּה קרה?

לזכר חללי מערכות ישראל.

תגובות

ד' באייר תשס"ט, 02:36
יפה מאוד. י ההיא מהחוף י
נחמד. מבוסס על בלדה לחובש - אבל יפה.
משהו שקצת הציק לי  זה חרוזים  קצת מאולצים שמפריעים לזרימה כמו זה: והוא נקרא למשימה,
להניף את הדגל - ברחובות עזה.
ואת הסוף - את הקטע של עולם המתים. הוא קצת צורם מידי, משהו  לא הסתדר לי בזה.
 
משהו שמאוד אהבתי והעלה חיוך זה הצרור בריאה..
יישר כח!
ד' באייר תשס"ט, 06:52
שיר מרגש מאד! י אהובה קליין י
יישר כוח!
ד' באייר תשס"ט, 09:22
בעיה י גדול וקטן י
זה לא עלה כמו שצריך. אני אערוך בהזדמנות הראשונה.
ד' באייר תשס"ט, 17:28
תוקן י גדול וקטן י
י"ג באייר תשס"ט, 21:23
-- י הסנה-בוער י
לה"ו
היו פעמים שהחרוזים היו טיפה מאולצים.
קטע ממש חזק. במיוחד הבית האחרון. תודה.


י"ב בסיוון תשע"א, 17:47
מדהים. י עכבר הכפר י    הודעה אחרונה
לדעתי הבית האחרון הכי יפה.
אבל החרוזים לא כ"כ מסתדרים.. זה קצת צורם