בעז"ה.
שאריות בדקרוענצמדו לפצעיי בייאושוכברזל מלובן - נכרכו סביב קרסוליי.
עוצרות היו את דמיאך לדמעותיי לא נמצא מזור.ירדו הן על פיסות הבדוצרבוני.
לאיטו, חנק בי הבדרגשותיי, אך כפסע מהאבדון -גַברתי.
הסיומת מעודדת:"אך כפסע מהאבדון- גברתי"
שבוע מבורך ויצירתי!
בס"ד
אהבתי במיוחד את הבית השני והשלישי.בראשון - הייתי מציעה לך לתת פתיחה ש"תדבר" יותר, על כל פנים זה יפה.
את הכאב הפיזי.סוג של צמרמורת.. אהבתי מאד.
תגובות
שבוע מבורך ויצירתי!
בס"ד
אהבתי במיוחד את הבית השני והשלישי.
בראשון - הייתי מציעה לך לתת פתיחה ש"תדבר" יותר,
על כל פנים זה יפה.
"עוצרות היו את דמי
אך לדמעותיי לא נמצא מזור.
ירדו הן על פיסות הבד
וצרבוני."
כ"כ התחברתי!!
את הכאב הפיזי.
סוג של צמרמורת..
אהבתי מאד.