את, שאהבת
ונפגעת,
את, שנשבעת
ונפצעת,
את שנרמסת והושפלת עד עפר.
את, שנֵאֵהַבְתְ
ועזבת,
את, שהבנת
וכאבת.
את, שצמחת מתוך הכאב והשברים,
את, שחיברת את עצמך ושברת אחרים
את, שאוהבת לאהוב ושונאת להתאהב
את, שעינייך מסתירות את הנאמר בלב.
את, ששמלה לבנה היום עוטפת גופך
שחיוך של סליחה משתקף בפנייך
את, אהבי,
את חייך.
תגובות
לטעמי, יותר מדי את ופחות מדי שיר. כדאי לדייק בלשון ובמשקל. הייתי משכתב את שירך כך:
את, שאהבת ונפגעת
ונשבעת ונפצעת
ונרמסת והושפלת
עד עפר.
את, שצמחת מתוך כאב ושברים
וחיברת את עצמך ושברת אחרים,
ואהבת לאהוב ולהתאהב לא חפצת
ועינייך מסתירות את אשר בלבך.
את, ששמלה לבנה היום עוטפת גופך
וחיוך של סליחה עוטה מבטך.
אהבי את חייך
את.