הנה
קמתי!
רגליי על הקרקע,
יציבוֹת יותר מתמיד,
לא חוששות
לצעוד אל עתיד
נסתר.
הנה
צעדתי!
גבי שוב זקוף,
לא כפוף כמו אז בשלכת,
לא חרוש,
בדממה שוב הולכת.
זה נגמר?!
אך הנה
חזרת!
צלך על ראשי,
זורם, נשפך על הגוף,
כמו אז,
האוּכַל בכנפיי שוב לעוף
אל האור?
אנא
חדול!
החופש כלוא
מאחורי סורג ובריח,
לו יהי
ואגע בו לרגע, ואצליח
אל עצמי לחזור.
תגובות
גייטל רייזל.
רק טוב ושמחה!
ממש יפה!