אין לי זמן לעצור לרגע,
שוב לחיות בצל האשמה.
האמת הזו, היא סוגרת עליי
כמו שומרת אותי לעצמה.
אין לי עוד יום לחכות שלפתע
אולי הרוח הזו תירגע.
אתם תמיד ידעתם איפה לגעת
וממה הכי אפגע.
אין לי זמן לשנן הבטחות,
תשובות שתמיד בי חיפשתם.
ואם אין לי אוויר, אני אקח קצת מכם
כמו שממני אתם לקחתם.
אין לי עוד כוח לבדי לעמוד
מן השרב הזה קשה להתעלם.
אז אל תבטיחו שאתם יכולים להשתנות,
מילים לא יצליחו לקיים.
גם לי אין זמן לשנן הבטחות,
תשובות שתמיד בי חיפשתם.
ואם אין לי אוויר, אני אקח קצת מכם
כמו שממני אתם לקחתם.
אין לי יותר מילים לתת,
הרי זה כל מה שביקשתם.
וזו אני שאולי קשה לכם לשאת,
אני כבר לא זאת שהכרתם.
תגובות
ואת כותבת מדהים, כתמיד.
היתה לי בעי'ה קטנה עם המשקלים של החרוזים:
בית א: א,ב,ג,ב
בית ב:א,ב [די דומה לא'], ג, ב
בית ג: א,ב, ג [שוב, קצת דומה לב], ב
בית ד: א,ב,ג [שורה קצת ארוכה מדי],ב
בית ה: א,ב, ג [שדי דומה לב], ב
בית ו: א,ב,א,ב
מקווה שהייתי מובנת.. יש דברים שהם לא נוראיים, אבל המשקל לפעמים נהרס ללא צורך (-:
ואין, אין עליך! את מדהימה פשוט!!!!
בצלב"א.
שבוע טוב!!!
תבורכי בברכת שמים.
האפקט של השורה הראשונה בכל בית מוסיפה מאוד ואף הבלטת הבית הכמעט אחרון בעזרתה.
יש משהו במה שהסנה בוער כתבה.
שיר אמיץ וכנה מאוד!!!