משפטים

יש לי טינה,

טינה משונה,

למשפטים שכאלה,

מכירים?

משפטים של אמונה.

כל המשפטים,

אלה שנועדו להסביר,

את הטעויות שלי,

מנסים להגדיר.

משפטים שכאלה,

אני כך כך שונאת.

אבל למה?

כי הכל נכון ואמת.

אבל לי יש שניים,

שני משפטים.

חזקים,

ומתאימים לי.

בטח מכירים,

אם אין אני לי מי לי.

והגרסה שלי,

אם אשכחך ירושלים,

סימן שאני סנילי.

מוקדש במיוחד לטליש-אוהבת