הים.

מאת
לאל
פורסם בתאריך י"ד באייר תשס"ט, 8.5.2009
אחלוק סודותיי עם הים
אבוא ואתנחם בו
והוא יקשיב.
 
הים-
גליו כמו יסכימו עימי,
גליו כמו נושקים לגופי.
 
ורקיע חובק לים
אך סודותיי ורָזַי
אינם מועברים בחיבוקו הקר.
רק לי ישמור מקום במצולותיו,
ישמור מקום בליבו.

תגובות

י"ז באייר תשס"ט, 06:55
מקסים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! י דרדסוני י
י"ז באייר תשס"ט, 11:47
וואו למי נתקעה כאן המקלדת? י ההיא מהחוף י
י"ז באייר תשס"ט, 12:27
נחמד. י ההיא מהחוף י
משהו שלא הסתדר לי זה החום -קור.
כשאוהבים מישהו זה יוצר חום, לא קור. וכשאת מתארת כאן חום "אנושי" זה לא מסתדר עם הקור שנושב מהמילים..
מקוה שהצלחתי להעביר את זה..
אבל יישר כח! בהחלט מענין.
י"ז באייר תשס"ט, 15:16
מדהים י Reutot י
מדהים מדהים!!!
י"ז באייר תשס"ט, 16:04
הרעיון קצת בנאלי... י אנונימי י
קצת-הרבה..

כ"ח בניסן תש"ע, 22:56
יפה י חנן.לב י
ב' באלול תש"ע, 14:07
החום-קור פה זה מכוון.. י לאל י    הודעה אחרונה
מצד אחד הים שומר לה אמונים, היא מספרת לו דברים,
אבל מצד שני הוא שומר לה "מקום במצולותיו"- שזה יוצר יותר אסיטואציה כאילו הוא הולך להרוג אותה, זה לא נשמע כמו מקום חם בלב..

זה ההבדל הדק שבין החום לקור..גליו של הים מסכימים איתה, כמו נושקים לגופה, אבל אם מקשרים את זה ל"מקום במצולותיו" אולי אפשר להבין את השיר ככה שהים מסכים איתה וגליו, שנראו לנו בתחילה כאוהבים- הם הרי "כמו נושקים" לגופה, אולי הם בעצם מנסים לקחת אותה איתם, הם נושקים לגופה-במוּבן של מתקרבים כדי לקחתה עימם..