לכה דודי לקראת שכינה

[יעקב רובין]"הוא כתב יפה!
[אני] "נכון!"

[יעקב רובין]"הוא כתב יפה!
[אני] "נכון!"

איזה יפהפה!

יישר כוח!

אהבתי ממש!!

נקבל פני חמלה,נחזה ביופי חמדה,נשמה גלמודה מה הענין של שלושת השורות לשורה רביעית,שבת המלכה רק שמחה ,שיר מחובר מילים שאין מספיק משמעות אבל ,אז תסביר לי את השיר בבקשה,בסוף מחכה לבינה,הגואלת אותה השבת מושלמת מה המשפט הזה ,אל תיפגע לא יודעת מה קורה היום השירים לא לענין,שמחות צרייך לא אבלות,מקווה שאתה לא כועס כי כבר אמרו לי מה הרוע הזה ,אם היה בי רוע הייתי מדלגת על השיר ולא מגיבה אך אנו לפני מתן תורה וציפיתי לראות שירים שמחים ולא דגכאונים,אפשר לבנות אותו לתפארת בשמחה מעט מאמץ, סליחה מראש חג שמיח

בס"ד ליקבה"ו

א. השיר לא נכתב לקראת מתן תורה, כך שאת השמחה לה את מצפה לקראת מתן תורה את לא אמורה למצוא בו.

ב. נשמה גלמודה- אנו באים לקבל את פני אותה נשמה גלמודה, היא השכינה, נשמת ישראל הכללית.

ג. השיר לא נכתב בדיוק על שבת. עפ"י החסידות (ולא רק) מבואר שהגאולה היא יום שכולו שבת, והיא מחכה לבינה שגואלת אותה. דהיינו, ההבנה שתבוא ביום הגאולה, שנבין למה הכל היה, ומה היה עניינו של כל דבר. ויש עוד טעמים בדבר והקורא יבחין.

שאנו לא בדיוק מתאמצים, ולא בדיוק מחכים?
והשיר הזה יפה, מילים יפות ומשקל גם.

בס"ד ליקבה"ו

בדיוק לכן אני לא אוהב להסביר, זה פשוט מצמצם את המרחב הגדול שאפשר להכניס לכל דבר.

כשכתבתי אני חושב שהתכוונתי לתת תחושה של אבל מצד אחד, ודילוג (דגלו עלי אהבה- דילוגו עלי אהבה. וכן מדלג על ההרים), שמבטא הרבה קלילות, מצד שני.
יש בחינה כזאת בגלות, שאנחנו אבלים, אבל יש צד של קלילות בזה.
משהו דומה לרווק, שמצד אחד הוא בודד, מצד שני אין לו אחראיות כל כך.

ולהגיד את האמת- לא באמת חשבתי על כל זה כשכתבתי, עכשיו, כשניסיתי לשחזר, התחילו להציף אותי כל הכיוונים הללו.

המלצה שלי- תנסו לזרום עם כל שיר. בהתחלה לא חייבים להבין כל מילה אלא יותר לחוש את השיר, לאחר זמן כדאי גם להסתכל על הפרטים עצמם.