בכל שאעשה תכאבו
לאן שאלך- תבכו
דרכיי אינם כרצונכם
איני נשמעת אליכם.
נוכחותי ממלאת צער
את ביתי שהיה
ובכל צעד
תזכרו את מה שהיה.
מעשים שעשיתי ועדיין עושה
חרותים על לוח ליבכם המדמם
לא אצליח לרצותכם
בלי שאותי זה יקומם.
חיי אבודים
רגשות אשם מחוררים את ליבי
לעד ארגיש כך
ואין תקווה לחירותי.
תגובות
-
הזדהיתי, נגעת בנקודות רגישות עד כאב.
יש תקווה לחירותך, עדיין יש עם מי לדבר.
"האדם הוא חופשי; אך אל לנו להניח כי יש לו החירות לעשות כל שיחפוץ, שכן הוא הופך עבד ברגע שהוא מתיר לפעולותיו להישמע למרותה של תשוקתו. האדם שמסוגל להתגבר על עצמו ולהמתין עד שהטבע שלו יגיע לשיווי המשקל הנכון, הוא באמת ובתמים אדם נבון, אולם בריות שכאלה נדירות להפליא." [נראלי שלא כ"כ קשור,לקחתי לכיוון האישי.]
[לענ"ד היו מקומות שהחריזה הייתה טיפה מאולצת,לתשומתך;)]
אהבתי.
שבתשלום!!
מייחלת לך שכשיעבור הזמן, תצליחו לפתוח ואולי טיפה לנקות.. ובנתיים להצליח לחיות בין הטיפות..רק את עצמך.
הנחמה האמיתית היחידה - שה' יפתח את ליבם אליך.
הדס ואורית- בלי לקרוא שאתם כתבתם כ'כ מתאים לכל אחת מכם התגובות..