קופסת התקווה

מאת
רננה=)
פורסם בתאריך כ"ז באייר תשס"ט, 21.5.2009

בס"ד

 

את התקווה שהייתה לי

הכנסתי לתוך קופסא קטנה

וקיוויתי שתיעלם

כמו לא הייתה מעולם.

 

לא רציתי לפתח ציפיות

לא הרשתי לעצמי

פחדתי שכמוהם כמו לבי

הכול יתנפץ לרסיסים.

 

אובדת עצות כואבת

ישבתי בחדר לבדי

ונתתי לדמעות דרור

ואולי זו הייתה טעות.

 

כל אחד ניסה לעזור בדרכו

אבל אתה פשוט עשית זאת,

את הקופסא הקטנה פתחת ונתת

לתקווה לטוב להשתלט עליי.

תגובות

א' בסיוון תשס"ט, 20:35
וואו! יפה.. י אנונימי י
רואים כאן שבאמת עברת משו ושהשיר נכתב ממש מתוך "משבר" שעברת..
א' בסיוון תשס"ט, 21:02
זה יפה!! י חיוכים י
אני אישית ממש אהבתי, הכתיבה, התוכן, הכל!!
א' בסיוון תשס"ט, 23:59
תודה רבה! י רננה=) י
ממש כיף לקבל מחמאות=) שמחת!
ב' בסיוון תשס"ט, 09:37
אהבתי.. י Miss Sunshine י
"ונתתי לדמעות דרור
ואולי זו הייתה טעות."
משפט חזק.

שיר מיוחד.
ב' בסיוון תשס"ט, 12:17
יפה מאוד. י ההיא מהחוף י
השורה האחרונה לענ"ד חלשה יחסית לרעיון ולמה שעובר בכל השיר. הייתי חושבת של שיפצור שלה.
יישר כח!
ב' בסיוון תשס"ט, 17:21
אוקיי.. י רננה=) י
אני אשמח לשמוע כיוון לשינוי... תודה רבה על התגובה... שמחתני=)
ב' בסיוון תשס"ט, 22:25
איזה מהמם!! י אנונימי י
אכן לפעמים כ''כ נכון...
ממש כיף לקרוא סוף אופטימי...
אהבתי
ח' בסיוון תשס"ט, 18:52
מקסים..אהבתי את הרעיון י טריכו י
.".בתוך קופסא שחורה ואטומה בלב- אני שומרת על הרגש הכואב הצורב"
ט' בסיוון תשס"ט, 10:00
=) י רננה=) י
ט"ז בניסן תש"ע, 23:03
יפה, אבל... י חנן.לב י    הודעה אחרונה
הארה- הסוף לא כל כך ברור, כי מי נתן לתקווה להשתלט, כשלפני כן בין האדם לתקווה היה לא כלום?
בקיצור, מה שגורם לקופסת התקווה להיפתח, זה לא ברור בשיר.