בס"ד
את התקווה שהייתה לי
הכנסתי לתוך קופסא קטנה
וקיוויתי שתיעלם
כמו לא הייתה מעולם.
לא רציתי לפתח ציפיות
לא הרשתי לעצמי
פחדתי שכמוהם כמו לבי
הכול יתנפץ לרסיסים.
אובדת עצות כואבת
ישבתי בחדר לבדי
ונתתי לדמעות דרור
ואולי זו הייתה טעות.
כל אחד ניסה לעזור בדרכו
אבל אתה פשוט עשית זאת,
את הקופסא הקטנה פתחת ונתת
לתקווה לטוב להשתלט עליי.
תגובות
ואולי זו הייתה טעות."
משפט חזק.
שיר מיוחד.
יישר כח!
ממש כיף לקרוא סוף אופטימי...
אהבתי
בקיצור, מה שגורם לקופסת התקווה להיפתח, זה לא ברור בשיר.