הַשְּׁקִיעָה.

פורסם בתאריך ח' בסיוון תשס"ט, 31.5.2009
בעז"ה.
 
 
עוד לפני זמן רב
שמעתי - פגישה אינה
אלא פרידה, אך
מצאתי יופי
גם בשקיעה
ולא יכולתי להרפות.
 
-
 
בתוככי ליבי
כאבתי - מתחילת הדרך
כי שניים לא
ילכו יחד
לעולם,
ואף שלכת
לא תיקח עלה וחברו
יחדיו, במסעהּ.
 
אך למרות
כאב הקטבים-
שנפגשים ומתרחקים,
נצמדתי לדפנותיהם.

 
 

תגובות

י"א בסיוון תשס"ט, 09:31
לא ולא! י מיטל! י
זהו לא מזוכיזם... ככה מסדרים לנו מלמעלה. וכנראה זו הדרך הנכונה שבה עלינו ללכת. ואם לא- נוכל גם ממנה ללמוד המון...

אגב- השקיעה שאינך מרפה ממנה, היא גם התחלה חדשה. התחלה של לילה טהור. נקי. מואר.

בהצלחה יקירה!
ט"ז בסיוון תשס"ט, 12:06
-- י הסנה-בוער י    הודעה אחרונה
לה"ו.
הפסיחות פה מצויינות, התיאורים מדוייקים ודוקרים. את מעולה.