"עצבות- נועלת שערי שמיים. תפילה- פותחת שערים נעולים, והשמחה בכוחה לשבר חומות"
חולף העט על פני דף לבן
אינו משאיר סימן.
מנסה לכתוב
את חלוף הזמן
להותיר שביל,
יומן.
במאורעות הימים
במרוצת הקץ
נעטפת אין ספור יריעות
של אושר
ואותן איני מצליחה לייצב
בכלונסאות, אנדרטאות--
נכסיי, זכרונותיי
ואולי כי גיל וטוב
חותם דלתות עיניי,
ומנגד
עצבות הנועלת שערי שמיים-
פותחת שערי ליבי
תגובות
שיר ממש מדהים במלא המובן!