מציאות שחור-לבן
כמו באה ומבשרת
שנגמר לנו הזמן,
וגם היא כמעט נגמרת.
דמות יכולה לברוח
כשעולות הכתוביות,
ואני, לאן אברח?
אני צריכה לחיות.
מאנשים ששרים בקולות לא שלהם
נוגעים בסיפורים, בנקודות לא להם.
ממילים בלי משמעות, בשפה קצת מנוכרת
זה היה רק התקציר,
ועכשיו מתחיל הסרט.
המציאות פתאום בצבע
והמוסר שנעלם
מתמזגים בתוך הטבע
השקרי, הלא קיים.
דמות יכולה לברוח
אל גל אהבתכם
ואני, לאן אברח?
אני צריכה להילחם.
באנשים ששרים בקולות לא שלהם,
שנוגעים בסיפורים, בנקודות לא להם.
במילים בלי משמעות, בשפה קצת מנוכרת
זה היה רק התקציר,
עכשיו מתחיל הסרט.
הזמן שנעלם, הדמויות המשתנות
השפה המתחלפת, שמכריחים אותי לקנות
מילים בלי משמעות, מציאות שקצת נגמרת
זה היה רק התקציר,
ועכשיו,
מתחיל הסרט.
תגובות
אין מילים.
כ"כ התחברתי.
[השקר והמסכות, הכאב שבלתלוש ת'מסכה, צריך גם כח סבל בלרפאות את הפצעים.]
ובת שמש- אין לזה מנגינה האמת =/
אהבתי ממש